דניאל לואיס

קליניקה

מרחב טיפולי לחקירה, ריפוי והתפתחות אישית

הגישה הטיפולית

מודל החלימא כפרקטיקה קלינית צמח מתוך הכשרתי בפסיכולוגיה תהליכית והתפתח עם השנים דרך עבודתי עם מצבי קצה בהקשרים ותרבויות שונות. המודל הקליני מיושם כיום ורלוונטי למגוון רחב של התמודדויות ואתגרים, לא רק בקצוות. גם עבור מי שאינו מצוי במשבר היא מהווה הזדמנות ייחודית להתפתחות אישית.

הגישה התהליכית רואה בסימפטומים נפשיים וגופניים, חלומות, קונפליקטים, התמכרויות, מצבי תקיעות וחוויות קצה כחלונות הזדמנות ודרכם נעשית העבודה הטיפולית. המפגש עמם מאפשר גישה מעבר לגבולות הזהות המוכרים. 

העבודה חושפת את האופן הפרדוקסאלי בו הסימפטומים שלנו טומנים בחובם את הכוחות הנדרשים לנו על מנת לגלות ולבטא את החיבור הייחודי שלנו לעולם. המפגש הטיפולי מאפשר מרחב התנסות המזמין חילוץ והנעה של הכוחות הנסתרים מאחורי הסימפטומים שלנו אל עבר אפשרויות לימוד וצמיחה חדשים.
כמו שאמר ארנולד מינדל מייסד הגישה התהליכית:
"A terrifying symptom is usually your greatest dream trying to come true".

חלימא על הקצה

רוב הניסיון שלי מגיע  ממפגש עם אנשים בקצוות הפראיים, פרועים ולעיתים פרומים יותר של החוויה האנושית. 

הקליניקה ממוקמת, באופן מטאפורי, על הכביש המחבר בין ממד המציאות הנורמטיבית לבין מרחב מצבי התודעה הלא שגרתיים. אפשר לראות בה מעין תחנת שירות עבור שני נתיבים בכיוונים הפוכים.

בנתיב האחד התחנה משרתת אנשים הנקלעים למצבי משבר נפשיים שלא מתוך רצון או בחירה ומבקשים עזרה בכך.

בנתיב השני התחנה משרתת אנשים המבקשים תמיכה וסיוע באינטגרציה של מצבי תודעה לא שגרתיים, לרוב בעקבות שימוש מודע ורצוני בחומרים מרחיבי תודעה.

 

גיאומטריה מקודשת
סמל עיגול

תהליכי החלמה בעקבות משבר

תחנת השירות בנתיב זה פתוחה עבור אנשים הנקלעים למצבי משבר וחוויות תודעה לא שגרתיים שלא מתוך רצון או בחירה.
מסע ההתהוות של האדם, כמעט על פי הכרח, כולל חוויות משבר ומצבי קצה הפורצים את מסגרות הנורמה וסוחפים אותנו מעבר לגבולות המוכר והבטוח. 

בין אם סיפור חייו של האדם נקשר בטראומה או לאו, המודל תומך ביצירת הקשר רחב למצב המשברי. מתוך כך מתרחש תהליך בניה ועיצוב הדרגתי של מפת התמצאות חדשה בעולם המשלבת שפות שונות. אמון בחוויה הסובייקטיבית ופתיחות למגוון רחב של פרשנויות והסברים, שונים ומשונים ככל שיהיו, לרוב תומכים בתהליך זה. 

במצבים מסויימים אנשים מבקשים תמיכה וליווי תוך שיתוף פעולה עם כלי שיקום וטיפול קונבנציונאליים. במצבים אחרים אנשים מבקשים תמיכה ללא שימוש בשפה ובכלים הפסיכיאטריים המקובלים.

סמל עיגול

עבודה עם חוויות פסיכדליות 

בנתיב זה מתקיים מפגש עם אנשים המגיעים בעקבות שימוש בחומרים מרחיבי תודעה – בין אם כאמצעי בילוי, במרחבים טקסיים לשם ריפוי או לצרכי חקירה עצמית.
ישנם אנשים הפונים לחוויות פסיכדליות על מנת להאיץ תהליכי ריפוי, התפתחות וצמיחה. עבורם מיכל יציב ומתמשך עשוי לאפשר העמקה של מסע העיבוד והחקירה העצמית, מעבר לעבודתם האישית. פעמים רבות החוויה הפסיכדלית מהווה רק שער והתהליך ופירותיו ממשיכים הרבה מעבר לחוויה עצמה. 

היות וחומרים מרחיבי תודעה באמת עובדים, עוצמת המפגש הבלתי אמצעי והבלתי נמנע עם הבלתי צפוי של הבלתי מודע, מציף תכנים נפשיים לקראתם אין אנו תמיד מוכנים (כמו המשפט הזה :). הבלבול והפחדים הנלווים למצבים מסוג זה דורשים תהליך עיבוד רגיש, אולם רבים מדלגים על כך. גם חוויה קשה (המכונה לעיתים 'טריפ רע'), יכולה להוות הזדמנות להתפתחות, בהינתן תהליך עיבוד מיטיב.

כמו כן, אני מציע ייעוץ קצר מועד, הכנה לקראת ואינטגרציה לאחר חוויה פסיכדלית (ללא שימוש בחומרים).
היבט נוסף של עבודה עם חומרים משני תודעה הוא האופן בו שימוש מוגבר בחומרים, בעיקר קנאביס, לעיתים קרובות מסווה קושי להתמודד עם אתגרי החיים. נטיות להתמכרות נוטות להזין דפוסי הימנעות ואלו בתורם מקבעים מצבי תקיעות. הכלים הטיפוליים מאפשרים גשר בין הצורך במרחב של חופש תודעתי לבין הכרה בקיומם של מעקפים רוחניים כמנגנון הימנעות ממפגש עם קושי וכאב.

עבודה לקראת הקץ

בנוסף לשני נתיבי עבודה מרכזיים אלו, ישנו נתיב נוסף הקשור בהתמודדות עם מצבי תודעה לא רגילים – הכנה לקראת המוות. בהיותו מצב הקצה האולטימטיבי, הכלים והפילוסופיה של החלימא מאפשרים תמיכה ייחודית גם במסע זה.